בולימיה נרבוזה היא אחת מהפרעות האכילה השכיחות בעולם המערבי. במאמר הבא נברר מהי בולימיה, מהם תסמיני המחלה ואילו נזקים נגרמים לגוף מן המחלה.
תרגומה המילולי של המילה בולימיה הוא "רעב שור". בולימיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המתבטאת בהתקפי בולמוס חוזרים ובלתי נשלטים, המסתיימים באקט של "היטהרות" הנעשה באמצעות פרקטיקות גוף קיצוניות לרבות: הקאות יזומות, כדורים משלשלים, צום, משתנים ועיסוק מופרז בספורט.
בולימיה נפוצה בעיקר בקרב נשים ונוטה להופיע בסופו של גיל ההתבגרות או לקראת תחילת שנות ה – 20. על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני ישנם ארבעה קריטריונים לאבחון המחלה: אי שליטה על בולמוס האכילה גם בהכרת הבעיה, בולמוסי אכילה חוזרים ונשנים, עיסוק אובססיבי במשקל הגוף ובמראה, היפטרות מאוכל באמצעות הקאה, משלשלים, משתנים, צום ועוד.
נהוג לחלק את הסימפטומים לאבחון בולימיה לשלושה:
בולימיה נרבוזה נפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיית העולם המערבי, ובפרט בקרב נשים. כאשר נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שבין 2%-3% אחוזים מן האוכלוסייה הכללית סובלים מבולימיה.
הנזקים הפיזיולוגים והפסיכולוגים הנגרמים עקב בולימיה הם הבאים:
אחד מן הצעדים הראשונים לטיפול בהפרעת האכילה בולימיה נרבוזה הוא כמובן אבחון רפואי של המחלה על ידי גורמים מקצועיים. האבחון נעשה באמצעות בדיקות פסיכיאטריות ובדיקות פיזיות. הטיפול במחלה משלב מספר דברים לרבות: טיפול פסיכולוגי (וגם ניורופסיכולוגי), טיפול רפואי, טיפול תזונתי, טיפול תרופתי (לרבות: תרופות נוגדות דיכאון כגון פרוזק) ואף תמיכה פסיכולוגית למשפחה.
באתר זה תוכלו למצוא טלפונים חיוניים של מרכזים המטפלים בהפרעות אכילה, לרבות בולימיה.
לסיכום, אם אחד מבני משפחתכם, מכריכם, חבריכם או אנשים בסביבתכם לוקה בהפרעת אכילה מסוג בולימיה, חשוב כי תגישו לו עזרה ותסייעו לו להכיר בבעיה ולטפל בהפרעת האכילה מסוג בולימיה.
